עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה:

ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד:

אביו כי עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו והנה מת בעונו:

שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה:

והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך:

שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע:

עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט:

וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים:

אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו:

וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים:

לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך:

וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו:

הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם:

ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה:

אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי:

הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד:

ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה:

אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון:

אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי:

אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו:

עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון:

אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער:

כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש:

למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה:

כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה:

הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע:

הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו:

גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם:

ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עולם ועד עולם:

כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים:

שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ:

לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר:

הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם:

שנאי טוב ואהבי רעה גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם:

כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו:

וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע:

וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות:

הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם:

זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים:

התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה:

חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות:

אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו:

ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו:

השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך:

לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה:

כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט:

חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה:

יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו:

ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם:

עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס:

ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס:

וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ:

קוריהם לא יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי און ופעל חמס בכפיהם:

רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און שד ושבר במסלותם:

כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה:

דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה:

כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות:

ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם:

לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם:

כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו:

המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס:

ופקדתי על כל הדולג על המפתן ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה:

ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד:

כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון:

השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא:

כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך:

אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה:

כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה:

אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם:

למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה:

זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק:

פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד:

יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור:

נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא:

מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו:

נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות:

הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם:

אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און:

ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו:

אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם:

ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי:

ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך:

והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם:

כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי:

וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך:

וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם:

ויען ויאמר אליהם מי אשר לו כתנות שתים הוא יחלק לאשר אין לו ומי אשר לו מזון ככה יעשה גם הוא:

אבל כאשר הותרתם בכל באמונה ובדבור ובדעת ובכל זריזות ובאהבתכם אתנו כן גם תותירו בחסד הזה:

כי ידעים אתם את חסד אדנינו ישוע המשיח כי בהיותו עשיר נעשה רש בעבורכם למען תעשירו על ידי רישו:

כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות:

ואלהים יכל להשפיע עליכם כל חסד עד כי יהיה לכם בכל עת די ספוקכם בכל ותותירו בכל מעשה טוב:

והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את זרעכם ויפריא תנובות צדקתכם:

כי שרות העבודה הזאת לא לבד ימלא את מחסרי הקדושים כי גם יודו רבים לאלהים בשרותכם הנאמן הזה:

והם בהתחננם בעדכם נכספים לכם בעבור חסד האלהים אשר גבר עליכם:

כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין:

אח או אחות אם יהיו בעירם ובחסר לחם יומם:

ככה גם האמונה אם אין בה מעשים מתה היא בעצמה:

בזאת הכרנו את האהבה כי הוא נתן את נפשו בעדנו גם אנחנו חיבים לתת את נפשתינו בעד אחינו:

בני אל נא נאהב במלין ובלשון כי אם בפעל ובאמת: