עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב:

לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון:

הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר:

מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור:

בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור:

איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות:

בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר:

ותלכנה שתיהם עד באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי:

ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד:

וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה:

כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם:

בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני:

יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו:

כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה:

אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי:

כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו:

מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי:

כי הייתי כנאד בקיטור חקיך לא שכחתי: