ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו:

כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט:

אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך:

כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא:

כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל:

בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף:

רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה:

חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך:

חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי:

וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם:

ויראה וישוב מכל פשעיו אשר עשה חיו יחיה לא ימות:

ועתה כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם:

כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם:

פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו:

יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס:

כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים:

נסו נא אתכם אם באמונה אתם בחנו אתכם או האינכם ידעים את נפשכם כי ישוע המשיח בכם אם לא כי נמאסים אתם:

בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו:

וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור:

כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו:

יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח:

לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו:

ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד:

שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך:

אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום:

וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד:

וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה:

ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות:

אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה:

כי אם קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל ארץ יהודה וגם לגוים כי ינחמו וישובו אל האלהים ויעשו מעשים ראוים לתשובה: