A. M. 3416. B.C. 588. the fourth
Jeremías 39:2
בעשתי עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר:
2 Reyes 25:3
בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ:
Zacarías 8:19
כה אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו:
the famine
Jeremías 15:2
והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי:
Jeremías 19:9
והאכלתים את בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם:
Jeremías 21:9
הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה והיתה לו נפשו לשלל:
Jeremías 25:10
והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר:
Jeremías 38:9
אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר השליכו אל הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר:
Levítico 26:26
בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו:
Deuteronomio 28:52
והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך:
Deuteronomio 28:53
ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך:
Deuteronomio 32:24
מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר:
Isaías 3:1
כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים:
Lamentaciones 4:4-6
4
דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם:
5
האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות:
6
ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים:
Lamentaciones 5:10
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב:
Ezequiel 4:9-17
9
ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו:
10
ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו:
11
ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה:
12
ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם:
13
ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם:
14
ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול:
15
ויאמר אלי ראה נתתי לך את צפועי הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם:
16
ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו:
17
למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם:
Ezequiel 5:10-12
10
לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את כל שאריתך לכל רוח:
11
לכן חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען את מקדשי טמאת בכל שקוציך ובכל תועבתיך וגם אני אגרע ולא תחוס עיני וגם אני לא אחמול:
12
שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל רוח אזרה וחרב אריק אחריהם:
Ezequiel 7:15
החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו:
Ezequiel 14:21
כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה: