עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה:

ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם:

ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף חשך:

מה תחשבון אל יהוה כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה:

ומלאך אחר בא אחריו ויאמר נפלה נפלה בבל העיר הגדולה כי השקתה כל הגוים מיין חמת תזנתה:

ויקרא בקול עז לאמר נפלה נפלה בבל הגדולה ותהי נוה שערים ומשמר לכל רוח טמא ומשמר לכל עוף טמא ונמאס:

וישא מלאך נורא אבן גדולה כפלח רכב וישליכה אל תוך הים לאמר ככה תשלך במערצה בבל העיר הגדולה ולא תמצא עוד:

כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו:

הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו:

יבצר רוח נגידים נורא למלכי ארץ:

תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב:

כלו תפלות דוד בן ישי: