ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה:

והיתה כשדים לשלל כל שלליה ישבעו נאם יהוה:

חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי:

כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה:

ועשר הקרנים אשר ראית והחיה המה ישנאו את הזונה ועשוה גלמודה וערמה ואכלו את בשרה ואתה ישרפו באש:

חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה:

חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו:

כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם:

ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל:

קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל:

חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה:

משבית מלחמות עד קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש:

שמה שבר רשפי קשת מגן וחרב ומלחמה סלה:

והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל:

ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים:

נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה:

ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה:

קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו:

השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל:

לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו:

אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע:

הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים:

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו:

כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון:

אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם:

כעל גמלות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם:

באשר צדיק האלהים לגמל לחץ ללחציכם:

כי חטאתיה הגיעו עד לשמים ויזכר אלהים את עונותיה:

שלמו לה גמולה שגמלה לכם ועשו לה כפלים כפעלה בכוס אשר מסכה מסכו לה כפלים:

רנו עליה השמים והשליחים הקדשים והנביאים כי שפט אלהים את משפטכם ממנה:

כי אמת וישר משפטיו כי שפט את הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בתזנתה וידרש מידה טאת דם עבדיו: