קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול:

כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו:

קול מלחמה בארץ ושבר גדול:

חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם:

שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה:

מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע:

הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא:

ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם:

לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו:

והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות:

וכל חבל וכל בעל מעברת והמלחים וכל עשי מלאכה בים עמדו מרחוק:

ויזרקו עפר על ראשיהם ויצעקו בכה וספוד לאמר אוי אוי העיר הגדולה אשר בה העשירו מהונה כל אשר להם אניות בים כי בשעה אחת החרבה: