אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל:

העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול:

הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה:

הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ:

על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים:

קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה:

כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו:

אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה:

ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר:

כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם:

ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט:

ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה:

ובני גמר אשכנז ודיפת ותוגרמה:

נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד:

כרתו יערה נאם יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר:

הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ:

קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל:

כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה:

יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור:

לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו:

שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה:

מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים:

ויהי מראה הארבה כדמות סוסים ערוכי מלחמה ועל ראשיהם כעטרות כעין זהב ופניהם כפני אדם:

ושרינים להם כשריני ברזל וקול כנפיהם כקול מרכבות סוסים רבים הרצים למלחמה:

ומלאך התהום הוא מלך עליהם ושמו אבדון בעברית והוא אפוליון בלשון יון: