והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים:

זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו:

ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות:

כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו:

הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה:

קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו:

למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך:

כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט:

לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם:

נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו:

בחצרות בית יהוה בתוככי ירושלם הללו יה:

שיר המעלות בשוב יהוה את שיבת ציון היינו כחלמים:

הגדיל יהוה לעשות עמנו היינו שמחים:

דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה:

ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה:

פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם:

חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו:

וארא והנה שה עמד על הר ציון ועמו מאת אלף וארבעים וארבעה אלפים הנשאים שם אביו כתוב על מצחותם:

וישירו כשיר חדש לפני הכסא ולפני ארבע החיות ולפני הזקנים ואין איש אשר יכל ללמד את השיר זולתי מאת האלף וארבעים וארבעת האלפים ההם אשר נקנו מן הארץ:

אחרי כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האמרים הללויה הישועה והכבוד והעז ליהוה אלהינו:

וישנו ויאמרו הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים:

וקול יוצא מן הכסא ויאמר הללו את אלהינו כל עבדיו ויראיו הקטנים עם הגדולים: