הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב:

פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא:

הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא:

הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו:

עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה:

לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים:

משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו:

עברו תרשישה הילילו ישבי אי:

הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם:

על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו:

בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו:

כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק:

חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים:

על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה:

בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה:

מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב:

בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו:

עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה:

לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב:

וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים:

יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני עמון ולא הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי כדוד אביו:

ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין להר המשחית אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון טמא המלך:

ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם:

אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה ועל הבטחים בו:

כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד:

והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה: