הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו:

כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב:

נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה:

ישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו:

קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה חזה הוית עד די מריטו גפיה ונטילת מן ארעא ועל רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה:

אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו:

רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה:

כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים:

שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה:

מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה:

ישבתי בלבנון מקננתי בארזים מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה:

שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון:

נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה:

חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מות:

ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם:

על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות:

כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה:

כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט: