שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו:

לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח:

מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה:

גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד:

כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר:

כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה:

כי כה אמר יהוה גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע:

זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ:

יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה:

לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ:

עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת:

אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו:

ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון:

אך אל שאול תורד אל ירכתי בור:

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו:

תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך:

גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך:

כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם:

אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם:

אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה: