נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה:

ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה:

למנצח לדוד ביהוה חסיתי איך תאמרו לנפשי נודו הרכם צפור:

אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך:

הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש:

אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים:

ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו:

ויאמר אל המון העם היצאים להטבל על ידו אתם ילדי הצפעונים מי הורה אתכם להמלט מפני הקצף הבא:

ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה:

המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה:

למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו:

והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב:

בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה:

מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב:

בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו: