כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים:

שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה:

שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון:

הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה:

רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה:

שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה:

חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה:

ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם:

על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות:

כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה:

הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל:

עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה:

חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך:

כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט: