חי אני נאם המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא:

כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב:

רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה:

ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים:

ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא:

עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען:

חשבון וכל עריה אשר במישר דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון:

עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה:

ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך:

ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא:

ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים:

לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא:

ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא: