ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה:

תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן:

שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר:

ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם:

שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו:

נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה:

אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה:

ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת:

ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון:

נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה:

ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו:

וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו:

נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה:

חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם:

אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים:

כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח:

ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה:

חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום:

כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון:

חי אני נאם המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא:

והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו:

מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה:

מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה:

כי יהוה עליון נורא מלך גדול על כל הארץ:

כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה:

והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים:

ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים:

הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יהוה צבאות: