מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי:

אוי לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני:

הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת:

והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד:

נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך לי לששון ולשמחת לבבי כי נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות:

למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו:

ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה:

פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי:

ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל:

ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח:

שירו ליהוה הללו את יהוה כי הציל את נפש אביון מיד מרעים:

ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו:

אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם:

אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר:

ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים:

ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו:

ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה:

ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה:

ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי:

מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה:

ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי:

ויאמר יהושע אהה אדני יהוה למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן:

וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול:

יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני:

יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי:

גם היום מרי שחי ידי כבדה על אנחתי:

תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו:

אני הגבר ראה עני בשבט עברתו:

אך בי ישב יהפך ידו כל היום:

בנה עלי ויקף ראש ותלאה:

גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי:

גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה:

דרכי סורר ויפשחני שמני שמם:

הביא בכליותי בני אשפתו:

השביעני במרורים הרוני לענה:

ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה:

זכר עניי ומרודי לענה וראש:

מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי:

לולא האמנתי לראות בטוב יהוה בארץ חיים:

אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה:

אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר:

התרפית ביום צרה צר כחכה:

ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה:

תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי:

על כן בהיות לנו השרות הזה כאשר חננו לא נחת:

ובעבור זאת לא נחת ואף אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הפנימי יתחדש יום יום:

ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצר בעתו אם לא נרפה:

ואתם אחי אל תלאו בעשות הטוב:

התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם:

ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו: