ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית מלך יהודה:

ויבא אלי חנמאל בן דדי כדבר יהוה אל חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את שדי אשר בענתות אשר בארץ בנימין כי לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה לך ואדע כי דבר יהוה הוא:

וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן הבור וישב ירמיהו בחצר המטרה:

וישב ירמיהו בחצר המטרה עד יום אשר נלכדה ירושלם והיה כאשר נלכדה ירושלם:

והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם:

והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה:

ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב:

הנה עין יהוה אל יראיו למיחלים לחסדו:

להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב:

יראו את יהוה קדשיו כי אין מחסור ליראיו:

כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב:

בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה:

לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו:

ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו:

פלגי מים לב מלך ביד יהוה על כל אשר יחפץ יטנו:

הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים:

אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה:

אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר השליכו אל הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר:

בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ:

והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך:

האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר:

הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה:

בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ:

כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה:

לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם:

קומי רני בליל לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות:

ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא:

דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם:

האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות:

טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי:

ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי:

עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב:

וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן הבור וישב ירמיהו בחצר המטרה:

וישב ירמיהו בחצר המטרה עד יום אשר נלכדה ירושלם והיה כאשר נלכדה ירושלם:

וישלחו ויקחו את ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אתו אל גדליהו בן אחיקם בן שפן להוצאהו אל הבית וישב בתוך העם:

ואל ירמיהו היה דבר יהוה בהיתו עצור בחצר המטרה לאמר:

פטרוס היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים:

ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים:

ואחר באנו אל רומי העביר שר המאה את האסירים אל שר הצבא ולפולוס הניחו לשבת לבדו עם איש הצבא השמר אותו:

ופולוס ישב שנתים ימים בביתו אשר שכר לו ויקבל את כל הבאים אליו:

לכן אזהירכם אני האסור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה:

למען אדבר בה בבטחה כאשר מטל עלי לדבר:

לכן אל תבוש לא מעדות אדנינו ולא ממני אסירו כי אם תסבל הרעות גם אתה כמוני על הבשורה כפי כח האלהים:

אשר בעבורה אני נשא רעות עד למוסרות כעשה עול אבל דבר האלהים איננו נאסר: