כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל:

ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות:

ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה:

והאלילים כליל יחלף:

ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים:

חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא:

קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה:

עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך:

הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון:

בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה:

ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל:

ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו:

השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא:

הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור:

הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו:

קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור:

יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות:

גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ:

הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך:

ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר:

כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף:

השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא:

כי בא יום עברתו הגדול ומי יוכל להתיצב:

לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו:

מה אעודך מה אדמה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך:

ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים:

ויקם את דבריו אשר דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלם:

ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר:

כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד:

ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם:

כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד:

ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות:

ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר:

ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני:

ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל:

ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי:

וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו:

וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו:

ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד:

לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פקדתי אל מלך אשור:

בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר:

פדה אלהים את ישראל מכל צרותיו:

רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יהוה:

כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב:

ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם:

ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב: