ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח:

ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי:

וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו:

שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו:

ואמרת שמע דבר יהוה מלך יהודה הישב על כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה:

כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה:

התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו:

כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות:

הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ:

וימלך דוד על כל ישראל ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו:

לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך:

ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה:

כי יציל אביון משוע ועני ואין עזר לו:

מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו:

עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה:

פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו:

למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה:

הביאו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל תגלי:

והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק:

הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו:

וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און:

כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו:

וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע:

ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב:

לבקרים אצמית כל רשעי ארץ להכרית מעיר יהוה כל פעלי און:

אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו:

אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי:

יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת:

ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף:

פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו:

הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך:

כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו:

פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף:

פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון:

למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה:

ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי:

אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים:

כי משמשת אלהים היא לטוב לך אך אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משמשת אלהים היא נקמת בקצף מכל עשה הרע:

ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול:

המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם:

לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם:

ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד:

הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול:

אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה כי גדול האף והחמה אשר דבר יהוה אל העם הזה:

והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם:

כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים:

גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב:

דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו:

כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה:

ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה:

וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה:

בן אדם היו לי בית ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו:

קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם:

כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם:

להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות:

הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו:

תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה:

אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה:

לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו:

גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ:

לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה:

והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה:

ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה:

ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה:

ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם: