ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי:

אל תירא מפניהם כי אתך אני להצלך נאם יהוה:

למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו:

ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה:

וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני:

ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך:

ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי:

מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה:

ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי:

ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל:

ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה:

ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יהוה ומשפט וגבורה להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו:

אם לי לבדי ולבר נבא לא נתנה רשות להבטל ממלאכה:

אוי לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני:

יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הצינק:

ויעל משם בית אל והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח:

ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם:

כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש:

ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו:

בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו:

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי:

ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל:

הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום:

באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה:

וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו:

והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו:

ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך:

ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס:

והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים:

ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ:

וגם מקצת הפילוסופים מתלמידי אפיקורוס ומחברת האסטוא התגרו בו ויש אשר אמרו מה יאמר המפטפט הלז ואחרים אמרים כפי הנראה הוא מגיד אלהי נכר יען כי בשר אתם את ישוע ואת התחיה:

וכאשר שמעו תחית מתים אלה הלעיגו לו ואלה אמרו על זאת נשמעך בעת אחרת:

כי אחשב שהאלהים הציג אתנו השליחים שפלי השפלים כבני תמותה כי היינו לראוה לעולם גם למלאכים גם לבני אדם:

ועד השעה הזאת הננו רעבים גם צמאים וערמים ומכים באגרף ואין מנוח לנו:

גדפו אתנו ותנחנן ונהי כגללי העולם ולסחי לכלם עד עתה:

מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר: