מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה:

שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי:

כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים:

בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו:

כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה:

כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות:

הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה:

קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם:

כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ:

מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים:

קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול:

כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו:

צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות:

משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות:

כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו:

והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות:

הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף:

יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות:

כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו:

וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו:

כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע:

על און פלט למו באף עמים הורד אלהים:

לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו:

יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו:

טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה:

וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר: