אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה:

למנצח לעבד יהוה לדוד אשר דבר ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אותו מכף כל איביו ומיד שאול ויאמר ארחמך יהוה חזקי:

יהוה סלעי ומצודתי ומפלטי אלי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי:

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתרני בסתר אהלו בצור ירוממני:

למנצח לבני קרח על עלמות שיר אלהים לנו מחסה ועז עזרה בצרות נמצא מאד:

יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה:

יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה:

אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה:

על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחסי באלהים:

ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן:

אמר ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו:

לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה:

חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי:

מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב:

כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר:

והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה:

לכן אמר כה אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם:

טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו:

יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי:

והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם יהוה לא יאמרו עוד ארון ברית יהוה ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד:

בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל הגוים לשם יהוה לירושלם ולא ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע:

יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים:

אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה:

לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך:

ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישור ולאמים בארץ תנחם סלה:

ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו:

יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים:

וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ:

מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו:

כי יציל אביון משוע ועני ואין עזר לו:

כל גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך:

והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים:

והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם:

לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים:

והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד:

ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ:

קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח:

והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך:

וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו:

והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים:

והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם:

ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך:

כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות:

ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלם ולחלות את פני יהוה:

כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות:

אחרי כן ראיתי והנה המון רב אשר לא יכל איש למנותו מכל הגוים והמשפחות והעמים והלשנות ויעמדו לפני הכסא ולפני השה מלבשים שמלות לבנות וכפות תמרים בידיהם:

וכל המלאכים עמדו סביב לכסא וסביב לזקנים ולארבע החיות ויפלו על פניהם לפני הכסא וישתחוו לאלהים:

והמלאך השביעי תקע בשופר ויהי קלות גדולים בשמים ויאמרו הנה ממלכת העולם היתה לאדיניו ולמשיחו והוא ימלך לעולמי עולמים:

אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל:

נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם:

הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו:

מה הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים:

הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו:

מדעתכם כי לא בדבר נפסד בכסף או בזהב נפדיתם מדרך הבלכם אשר הנחלתם מאת אבותיכם:

ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל:

כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם:

מי יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל: