ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו:

אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו:

סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה:

קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם:

כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה:

לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם:

בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר:

בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו:

ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה:

ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות:

ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי:

ויצרבו בני אדם בחם גדול ויגדפו את שם אלהים אשר לו הממשלה על המכות האלה ולא שבו לתת לו הכבוד:

ויגדפו את אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם:

התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית:

לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין:

בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו:

מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה:

עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה:

עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני:

השביעני במרורים הרוני לענה:

ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר:

גם הוא שתה ישתה מיין חמת אלהים יין בלתי מהול הנמסך בכוס זעמו ויענה באש וגפרית לפני המלאכים הקדשים ולפני השה:

התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר:

והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב:

ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר זבחתי לכם: