ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו:

הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו:

שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו:

שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו:

כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת באה עלינו ולא חלינו את פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך:

וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת:

כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם:

ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי:

שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך:

קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו:

אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם:

הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם:

ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו:

מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו:

הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה:

אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת:

כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו:

ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל:

כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים:

עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי:

ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה:

אמרתם שוא עבד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות:

מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו:

ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך: