קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו:

צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל:

קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם:

רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח:

לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים:

הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה:

כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו:

תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין:

וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה:

כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד:

זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף:

בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש:

בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד:

ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש:

אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ:

כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו:

והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר:

כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו:

כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ: