הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים:

וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה:

ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש:

הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל:

ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה אל הכעס אשר הכעסת ותחטא את ישראל:

ויך יהוא את כל הנשארים לבית אחאב ביזרעאל וכל גדליו ומידעיו וכהניו עד בלתי השאיר לו שריד:

לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו:

בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה:

מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו:

יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו:

כה אמר יהוה כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה:

וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות:

יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם:

ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע:

כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה:

הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל ארצו והפלתיו בחרב בארצו:

ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו:

מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו:

פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו:

לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה:

תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל:

יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה:

בטרם יבינו סירתיכם אטד כמו חי כמו חרון ישערנו:

בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה:

הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול:

לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה:

כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה:

ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה:

ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן: