זכרה לי אלהי לטובה כל אשר עשיתי על העם הזה:

זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו:

ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך:

ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה:

יגמלני יהוה כצדקי כבר ידי ישיב לי:

כי כל משפטיו לנגדי וחקתיו לא אסיר מני:

וישב יהוה לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו:

עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל:

למנצח מזמור לדוד יענך יהוה ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב:

יזכר כל מנחתך ועולתך ידשנה סלה:

כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים:

ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות:

ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה:

אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח:

ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים:

למען יקים יהוה את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל:

ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני יהוה אלהיו:

ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו בכל לבבו עשה והצליח:

באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא אט:

מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי פיו:

שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט:

אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון ואין ברוחו רמיה:

וירא ישוע את נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן ישראל אשר אין בו רמיה:

כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר אלהים התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא בחכמת הבשר כי אם בחסד אלהים:

אהובי אם לבבנו לא ירשיענו בטחון לנו באלהים:

וכל אשר נשאל מאתו נקבל כי נשמר את מצותיו ונעשה את הרצוי לפניו:

והבמות לא סרו רק לבב אסא היה שלם עם יהוה כל ימיו:

וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה:

ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינותי:

כי יהוה עיניו משטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו נסכלת על זאת כי מעתה יש עמך מלחמות:

ויעש הישר בעיני יהוה רק לא בלבב שלם:

אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי:

יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש:

ויאמרו עבדיו אליו מה הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם:

ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני יהוה וחי הילד:

וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים כי בכו העם הרבה בכה:

ויהי כשמעי את הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים:

סורו ממני כל פעלי און כי שמע יהוה קול בכיי:

כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי:

וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו:

אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו: