זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב:

הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה:

זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם:

ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש:

ענה בדרך כחו קצר ימי:

אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך:

ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה:

לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם:

ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה:

וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה:

חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל:

כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד:

ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך:

כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי:

לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס:

רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי:

ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך:

גם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחקיך: