יהוה מסך בקרבה רוח עועים והתעו את מצרים בכל מעשהו כהתעות שכור בקיאו:

צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום:

אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד:

יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם:

ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור:

לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם:

אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר:

פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני:

אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי:

ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית:

זנות ויין ותירוש יקח לב:

לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה:

ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו:

רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם:

כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו:

יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע:

עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו:

ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים:

ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים לכם:

ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל:

כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה:

דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו:

הלוא מחזה שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם יהוה ואני לא דברתי:

עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם: