כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים:

ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב:

איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס:

דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה:

טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה:

על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו:

כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם:

כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם:

ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש: