ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה:

ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה:

הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע:

הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור:

הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו:

ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס:

בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות:

כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה:

הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה:

טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם:

ואת חומת ירושלם סביב נתצו כל חיל כשדים אשר רב טבחים:

היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר:

בלע אדני לא חמל את כל נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה:

ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו:

אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים:

אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו:

ויאמרו אל ההרים ואל הסלעים נפלו עלינו וכסונו מפני הישב על הכסא ומפני חמת השה:

כי בא יום עברתו הגדול ומי יוכל להתיצב: