ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק:

והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות:

הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור:

על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה:

המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס:

הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר:

לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה:

ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים:

אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו:

כה אמר יהוה הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל הכשדים יחיה והיתה לו נפשו לשלל וחי:

בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ:

ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא:

טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי:

ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי: