כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה:

כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו:

זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה:

אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני:

בעת ההיא יובל שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל מקום שם יהוה צבאות הר ציון:

צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל:

ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו:

וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם:

קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי:

וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד:

וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ:

ירד כמטר על גז כרביבים זרזיף ארץ: