ויאמר יהוה כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש:

וחתו ובשו מכוש מבטם ומן מצרים תפארתם:

ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים:

והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה:

הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו:

ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו:

שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני:

מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון:

למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות:

אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה:

כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן:

באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו:

ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם:

וישמע אל תרהקה מלך כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר:

ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה:

כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו:

גם אתם כושים חללי חרבי המה:

מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובלון מנחתי: