ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה:

מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך:

איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים:

אעלה על במתי עב אדמה לעליון:

איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים:

אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך:

ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא:

ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי:

ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים:

גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו:

כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם:

כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם:

לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום: