ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם:

כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף:

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז:

כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו:

כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה:

שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא:

מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון:

בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך:

כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי:

וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני:

יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה:

עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי:

כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה:

ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי:

אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר:

אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי:

ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים: