מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא:

לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו:

וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא:

חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה:

את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ:

והשנא את אחיו בחשך הוא ובחשך יתהלך ולא ידע אנה הוא הלך כי החשך עור את עיניו:

כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם:

זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים:

הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים:

כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם: