לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו:

ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו:

לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר:

הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם:

נר הגוף הוא העין ואם עינך היא תמימה כל גופך יאור:

ואם עינך רעה כל גופך יחשך והנה אם יחשך האור אשר בקרבך מה רב החשך:

בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעוללים:

הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו:

יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער:

וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה:

אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן:

וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם:

וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע:

ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף:

אל ירמה איש את עצמו והחשב את עצמו חכם בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם:

כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם:

החשב כי הוא ידע דבר מה עוד לא ידע מאומה כאשר עליו לדעת אתו:

ודעו זאת לכם ראשנה כי באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות נפשם ויתלוצצו לאמר:

ונסתר מהם באשר לא יאבו לדעת כי מקדם קמו השמים והארץ בדבר אלהים מן המים ועל ידי המים:

כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת:

את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ:

גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך:

מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא לי:

מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי:

ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן:

כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו:

ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו: