שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא:

זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון:

זורע עולה יקצור און ושבט עברתו יכלה:

רחב נפש יגרה מדון ובוטח על יהוה ידשן:

אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות:

בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא:

יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות:

תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז:

למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום:

הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה:

נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה:

ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת ונפלו מן קדמיה תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן חברתה:

ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה:

כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם:

כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על ידי זמתם את אשר אך נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה:

ואחרי כן ראיתי והנה נפתח היכל משכן העדות בשמים:

ויצאו מן ההיכל שבעה המלאכים הנשאים את שבע המכות מלבשים בד טהור וצח וחגורים אזורי זהב על לבביהם:

דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם:

כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע:

כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה:

יען שמרת דבר סבלנותי אשמרך גם אנכי משעת הנסיון העתידה לבוא על תבל כלה לנסות את ישבי הארץ:

והם נצחהו למען דם השה ולמען דבר עדותם ולא אהבו את נפשם עד למות: