מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו:

טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר:

ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה:

איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע:

ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה:

תם וישר יצרוני כי קויתיך:

הללו יה אשרי איש ירא את יהוה במצותיו חפץ מאד:

סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם:

בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא:

תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון:

ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש:

ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך:

כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו:

בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש:

שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים:

חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז:

רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים:

השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני:

וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו:

או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה:

ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו:

כי יהיו האנשים אהבי עצמם ואהבי בצע והוללים וגאים ומגדפים וממרים באבותם וכפויי טובה ולא חסידים:

חסרי אהבה ובוגדים ומלשינים וזוללים ואכרזים ושנאי טוב: