קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא:

איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב:

טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר:

והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה:

קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם:

האהבה מארכת אף ועשה חסד האהבה לא תקנא האהבה לא תתפאר ולא תתרומם:

לא תעשה דבר תפלה ולא תבקש את אשר לה ולא תתמרמר ולא תחשב הרעה:

על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס:

אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה:

ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום:

אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא:

פן תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך:

אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך:

עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו:

אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח:

באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה:

באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטישיהון וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא אתון נורא יקדתא:

וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נפלו לגוא אתון נורא יקדתא מכפתין:

ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין:

וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כפי העת אשר חקרה מפי המגושים:

סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה:

נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו: