ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים:

ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים:

ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו:

ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי:

ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם:

וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו:

ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה:

ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה:

ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה:

שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו:

וידעו כי אתה שמך יהוה לבדך עליון על כל הארץ:

אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים:

כה אמר יהוה מלך ישראל וגאלו יהוה צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים:

ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ:

לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני:

ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא:

יוחנן אל שבע הקהלות אשר באסיא חסד לכם ושלום מאת ההוה והיה ויבוא ומן שבעת הרוחות אשר לפני כסאו: