ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו:

ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו:

ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו:

וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו:

ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו:

ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם:

והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא:

ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות:

ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם:

ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים:

באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל:

ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם: