ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל:

מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם:

וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד:

והטור השלישי לשם שבו ואחלמה:

והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט:

ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן:

ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו:

ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד:

והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו:

בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו:

ומוסדות חומת העיר מרבצות בכל אבני חפץ המוסד הראשון ישפה השני ספיר השלישי שבו הרביעי ברקת:

ושנים עשר השערים הם שתים עשרה מרגליות כל שער ושער מרגלית אחת ורחוב העיר זהב מופז כזכוכית בהירה:

ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים:

יקרה היא מפניים וכל חפציך לא ישוו בה:

כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה:

יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת:

אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה:

זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם:

לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תסלה:

החמישי יהלם הששי אדם השביעי תרשיש השמיני שהם התשיעי פטדה העשירי נפך אחד העשר לשם שנים העשר אחלמה:

עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים:

ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ: