והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר:

וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי:

וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב:

והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל:

ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים:

ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים:

ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת:

כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת:

ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך:

ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך:

ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם:

ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים:

ומקטרים ליהוה עלות בבקר בבקר ובערב בערב וקטרת סמים ומערכת לחם על השלחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב כי שמרים אנחנו את משמרת יהוה אלהינו ואתם עזבתם אתו:

כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא:

העם ההלכים בחשך ראו אור גדול וישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם:

מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים:

הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו:

כי האלהים אשר אמר ויפע אור מחשך הוא הופיע בלבנו להפיץ אור דעת כבוד האלהים אשר בפני המשיח:

ועתה דבר הנבואה יותר קים אתנו והטיבתם עשות אשר שתם לבכם אליו כמו אל נר מאיר במקום אפל עד כי יבקע אור היום וזרח כוכב הנגה בלבבכם:

אל מלאך קהל אפסוס כתב כה אמר האחז בימינו שבעת הכוכבים המתהלך בתוך שבע מנרות הזהב:

ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד:

ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני:

מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם:

שיר המעלות הנה ברכו את יהוה כל עבדי יהוה העמדים בבית יהוה בלילות:

והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו:

וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו:

והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה:

חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו:

והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה:

והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם:

ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה:

והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב:

ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה: