נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו:

שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און:

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא:

כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם:

צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו:

התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד:

אבל המבקשים להעשיר יפלו בנסיון ובמוקשים וברב תאות סבלות ומשחיתות המשקיעות את האדם בשחת ובאבדון:

ויעירו ממוקשי השטן אשר צדם בהם לרצונו:

מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים:

וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה:

ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ:

ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף:

ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה:

ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד וימת מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש:

הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות:

מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה:

יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים:

ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה:

כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה:

ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב:

לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא: