כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה:

הזרעים בדמעה ברנה יקצרו:

הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו:

ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני:

נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם:

דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה:

לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר:

כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא כי הנני בורא את ירושלם גילה ועמה משוש:

וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה:

ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד:

אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם:

אשרי האבלים כי הם ינחמו:

אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון:

ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה ויכבסו את שמלתם וילבינום בדם השה:

לא ירעבו עוד ולא יצמאו ולא יכם שמש ושרב:

והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם:

ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם: