הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה:

אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם:

כמה ימי עבדך מתי תעשה ברדפי משפט:

זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב:

וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה:

חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל:

זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני:

אדם להבל דמה ימיו כצל עובר:

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז:

ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך: