היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם:

אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד:

כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו:

שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון:

כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך:

ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו:

מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם:

קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי:

וארא והנה שה עמד על הר ציון ועמו מאת אלף וארבעים וארבעה אלפים הנשאים שם אביו כתוב על מצחותם:

ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך:

שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון:

ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו:

וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי:

כה אמר יהוה עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה:

קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את יהוה צבאות כי טוב יהוה כי לעולם חסדו מבאים תודה בית יהוה כי אשיב את שבות הארץ כבראשנה אמר יהוה: